Selective mutism is a childhood social communication disorder in which children consistently fail to speak in select situations

אילמות סלקטיבית (א"ס) הינה הפרעה תקשורתית-חברתית המתרחשת בילדות. הילדים הסובלים מא"ס אינם מצליחים לדבר בסיטואציות ספציפיות, על אף יכולתם להבין את השפה ולהשתמש בה.

לרוב, ילדים עם א"ס מדברים עם בני משפחתם בבית אך אינם מדברים בגן ובבית הספר. דפוסי הדיבור של ילדים עם א"ס הנם רבים ומגוונים: ישנם ילדים המדברים עם חברים מסוימים בבית הספר אך אינם מדברים עם הצוות, וילדים הנמנעים מלדבר בבית הספר בכלל. ישנם ילדים השותקים מחוץ לכותלי ביתם אך בתוך בתיהם הם מדברים עם כולם, משפחה ואורחים כאחד, ויש כאלה המדברים רק עם בני משפחה נבחרים בתוך הבית. כמו כן קיימים מקרים בודדים של ילדים שאינם מצליחים לדבר אפילו עם בני משפחתם בבית. לרוב, הא"ס מופיעה בגילאי 3 עד 8, ובמקרים נדירים היא נמשכת עד גיל ההתבגרות.

לעיתים קרובות הפרעות חרדה בכלל, והא"ס בפרט, נותרות ללא טיפול מפני שהילד אינו מפריע לסביבה אך סובל בעצמו. במקרים רבים א"ס תעבור לאחר מספר חודשים או שנים. אך לפעמים, ללא התייחסות נאותה, א"ס עלולה להתפתח להפרעת חרדה חברתית או להפרעת חרדה כללית. מכאן חשיבותה של ההתערבות המוקדמת.

כמו-כן הסרה מוקדמת של הסימפטומים בקרב ילדים צעירים מאפשר להם לחזור לנתיב ההתפתחות הנורמטיבי והילד יתקבל כנורמטיבי הן על ידי עצמו והן על ידי החברה. לדימוי העצמי של הילד יש השפעה עצומה על הביטחון העצמי, תפקודו החברתי והתפתחותו.

רות פרדניק היא פסיכולוגית המנהלת מרכז לטיפול בילדים עם א"ס ומשפחותיהם בשירות הפסיכולוגי בעיריית ירושלים. היא הוציאה לאור מאמרים על א"ס ודו-לשוניות.

רות פרדניק פיתחה גישה טיפולית חדשנית בילדים עם א"ס. הגישה גובשה במשך עשרים שנה, באמצאות ליווי של מאות ילדים עם א"ס.

רות כתבה מנואל לטיפול באלימות סלקטיבית שהוא מדריך תמציתי וברור הניתן ליישום הן ע"י מומחים לבריאות הנפש והן ע"י הציבור המתעניין. שלושת חלקי המנואל הם: למטפלים, להורים ולמורים. במנואל מוצגת התערבות המתמקדת בהסרת הסימפטום, בשילוב עם מפגשים בבית ובבית ספר. לרוב, תהליך ההתערבות המפורט במנואל יניב תוצאות חיוביות תוך מספר חודשים. בתהליך ההתערבות המתואר מתאפשרת חוויה מעצימה ואף מהנה לילד. הטיפול מבוסס על התייחסות של כבוד לטבעו של הילד ולאופיו, תוך כדי שימוש בכוחותיו. בנוסף, ההתערבות מצריכה יחס של כבוד לכל הצדדים המעורבים, במיוחד להורים, שהם אלה המכירים את ילדם ודואגים לו יותר מכולם.

המטפל וצוות בית הספר מוזמנים ללמוד היבטים שונים מבית משפחת הילד, המאפשרים לו להפחית את רמת חרדתו ולדבר באופן טבעי. ההורים עשויים ליישם מיומנויות מסוימות בהן משתמש המורה בבית הספר או בגן, שמעודד את עצמאות הילד.

הטיפול הוא התנהגותי-קוגניטיבי המיועד להיות קצר טווח. הוא יעיל ונעים, ומתייחס להורים, לצוות בית הספר או הגן ולילד כאל שותפים פעילים שווים. הטיפול מקיף את כל מסגרות חיי הילד (בית הספר, הבית ועוד) ומכוון לחזק את התנהגותו האופטימאלית של הילד בבית, להרחיבה, וליישמה בכל שאר המסגרות.

מפגשי ההתערבות מתרחשים בבית, בבית הספר ובמסגרות נוספות אם נחוץ. לרוב, הילד הסובל מ א"ס מדבר בחופשיות ומתנהג בספונטניות בביתו, ומטרת המטפל היא להעצים התנהגות זו ולאפשר תיפקוד דומה בבית הספר או בגן. הטשטוש הזה בגבולות בין תחומי בית הספר והבית, מסייע לרמת תפקוד הומוגנית יותר בכל מסגרות חייו של הילד. עם הזמן, רמת התפקוד האחידה מאפשרת לילד לפתח תחושת זהות וערך עצמי יציב יותר בכל מסגרת בה הוא נמצא. היסודות ההתנהגותיים של הטיפול משקפים את מטרתו הראשוני של תהליך ההתערבות, שהיא הסרת הסימפטום. כאשר מדובר בילדים, הסרה מוקדמת של סימפטומים חיונית כדי לאפשר לילד לתפקד באופן רגיל ומתאים לגילו. הסרת סימפטום ההימנעות מדיבור מאפשרת לילד לפתח התנהגות חברתית נורמטיבית , המשפיעה עמוקות על רווחתו הרגשית של הילד, ומנתב באופן מועיל את התפתחותו למסלול הסתגלותי.



עמוד ראשי :: מאפייני הילד :: קריטריונים לאבחון גורמים :: גורמים :: מידע להורים :: מידע למורים
:: מידע למטפלים :: שאלות נפוצות והמלצות :: מחקר :: צור קשר ליעוץ :: חנות :: English site