מאמרים מהתקשורת

''לעזור לילד לפרוץ את המחסום'' YNET:
http:// www.ynet.co.il/articles/ 0,7340,L-4937365,00.html

''כך החל הילד ''האילם'' לדבר...'' כיכר השבת:
http://www.kikar.co.il/ 203183.html

למה זה עובד?​

שיטה זו מתעלת וממנפת את התנהגותו האופטימאלית של הילד. באילמות סלקטיבית, כמעט תמיד ישנו מיקום בו הילד מדבר בחופשיות. על ידי כך שהמטפל משחיל עצמו לתוך המרחב הכי נטול חרדה של הילד, בייחוד כאשר הנוכחות שלו כה מזערית, הוא נעשה קשור באופן אסוציאטיבי למקום הנוח הזה. הילד מתרגל לנוכחות החדשה  וכבר לא עומד על המשמר, ושב לתפקוד הנורמטיבי הביתי שלו. בדרך זו, בני נוער, אשר מעולם לא דיברו עם איש מלבד המשפחה הגרעינית שלהם התחילו לדבר איתי, לתדהמת משפחותיהם. ברגע שהילד מדבר איתי בחופשיות, אפשר להתחיל בתהליך של הכללה, מה שמאפשר לילד לדבר איתי במקומות אחרים בהם נמנע מלדבר בעבר.​

הטיפול בילדים עם אילמות סלקטיבית איפה שזה באמת משנה- בסביבות היומיום שלהם!​

מהי הדרך שהתגלתה כאפקטיבית ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית? מטופלים צעירים רבים מגיעים אליי אחרי שנים של טיפולים כושלים שעלו להם ביוקר הן מבחינת כמות הכסף שהשקיעו בטיפולים, מבחינת השנים שחלפו בחייו של הילד או הנער בהם הוא לא גבר על החרדה שלו- מחיר כואב וגדול הרבה יותר. בעוד שאין עירבון לכך שטיפול יצליח, וכל ילד זקוק לטיפול המדויק למידותיו, לחולשותיו ולכוחותיו, ישנו גוף מחקר גדול מאוד המצביע על שיטת הטיפול הקוגנטיבית-התנהגותית כצורה היעילה ביותר לטיפול באילמות הסלקטיבית. כאשר מדובר בילדים, הטיפול הוא יותר התנהגותי, כלומר: הילד מטפס בהדרגה על סקאלה של מצבים ויעדים המקרבים אותו אל הדיבור. למשל, האזנה להקלטה מוכנה מראש, ואז דיבור בלחש למטפל או למורה, אחרי כן השמעת צלילים, אחר כך השמעת צליל של חיה למשל ורק אז מילים וכן הלאה. כל זאת בתחום מערכת יחסים חמה, משולב בתוך משחקים או הפעלות מהנות, וכמובן בהתאמה לצרכי הילד, לאופיו ולקצב ההתקדמות שלו. לילדים גדולים יותר ולמתבגרים, הצד ההתנהגותי של הטיפול נותר חיוני- מלחמה בפחד בעזרת העמידה מולו- אך הצד הקוגניטיבי מקבל תפקיד בולט יותר: עבודה על מחשבות מרגיעות ומציאותיות, תרגול הרפיה, חיזוק הערכה עצמית וטכניקות רבות נוספות. בעת חיפוש אחר המטפל הנכון, חשוב לוודא שהוא בעל ניסיון בתחום האילמות הסלקטיבית וכי שיטת הטיפול שלו בעלת עדויות והוכחות להיותה אפקטיבית ומסייעת בהתגברות על האילמות הסלקטיבית. בימים אלו של אינטרנט בהם המידע נגיש לכל, אין כל תירוץ למטפל לעבוד על ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית(או כל הפרעה אחרת) בשיטות שלא הוכחו כיעילות! ​

מהי הדרך האפקטיבית ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית?

מהי הדרך שהתגלתה כאפקטיבית ביותר לטיפול באילמות סלקטיבית? מטופלים צעירים רבים מגיעים אליי אחרי שנים של טיפולים כושלים שעלו להם ביוקר הן מבחינת כמות הכסף שהשקיעו בטיפולים, מבחינת השנים שחלפו בחייו של הילד או הנער בהם הוא לא גבר על החרדה שלו- מחיר כואב וגדול הרבה יותר. בעוד שאין עירבון לכך שטיפול יצליח, וכל ילד זקוק לטיפול המדויק למידותיו, לחולשותיו ולכוחותיו, ישנו גוף מחקר גדול מאוד המצביע על שיטת הטיפול הקוגנטיבית-התנהגותית כצורה היעילה ביותר לטיפול באילמות הסלקטיבית. כאשר מדובר בילדים, הטיפול הוא יותר התנהגותי, כלומר: הילד מטפס בהדרגה על סקאלה של מצבים ויעדים המקרבים אותו אל הדיבור. למשל, האזנה להקלטה מוכנה מראש, ואז דיבור בלחש למטפל או למורה, אחרי כן השמעת צלילים, אחר כך השמעת צליל של חיה למשל ורק אז מילים וכן הלאה. כל זאת בתחום מערכת יחסים חמה, משולב בתוך משחקים או הפעלות מהנות, וכמובן בהתאמה לצרכי הילד, לאופיו ולקצב ההתקדמות שלו. לילדים גדולים יותר ולמתבגרים, הצד ההתנהגותי של הטיפול נותר חיוני- מלחמה בפחד בעזרת העמידה מולו- אך הצד הקוגניטיבי מקבל תפקיד בולט יותר: עבודה על מחשבות מרגיעות ומציאותיות, תרגול הרפיה, חיזוק הערכה עצמית וטכניקות רבות נוספות. בעת חיפוש אחר המטפל הנכון, חשוב לוודא שהוא בעל ניסיון בתחום האילמות הסלקטיבית וכי שיטת הטיפול שלו בעלת עדויות והוכחות להיותה אפקטיבית ומסייעת בהתגברות על האילמות הסלקטיבית. בימים אלו של אינטרנט בהם המידע נגיש לכל, אין כל תירוץ למטפל לעבוד על ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית(או כל הפרעה אחרת) בשיטות שלא הוכחו כיעילות! ​

מה ההבדל בין ביישנותלחרדה חברתית?

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית? ביישנות וחרדה חברתית, חולקים מספר רב של מאפיינים. כיצד יכולים הורים מודאגים להבחין בין השניים?לעיתים קרובות חרדה חברתית מזוהה שלא בצדק כביישנות קיצונית, ועל כן רובם המכריע של הסובלים מחרדה חברתית לא מקבלים טיפול, דבר מצער מאוד, כיוון שלרוב הטיפול אפקטיבי מאוד. הסימפטומים המבדילים בין ביישנות לחרדה הינם עוצמת הפחד, מידת ההימנעות, ורמת הפגיעה בתפקוד היום יומי. תחושת החרדה המציפה אדם הסובל מחרדה חברתית לקראת יציאה למסיבה, אינה דומה לחששות שיחווה אדם ביישן. הסובל מחרדה עלול לדאוג מפני האירוע במשך ימים קודם לכן, לסבול מנדודי שינה מפאת החרדה, ובמידה וינכח במסיבה, לסבול מסימפטומים חרדתיים פיזיולוגיים כגון הזעה, דופק מוגבר ורעידות. בעצם ההבדל הוא מידת ההשפעה על אורח חייו של אדם, וכמות הסבל הנגרמת לו. ​

התחלה מצויינת לטיפול של תלמיד כיתה ד'

התחלה מצוינת לטיפולו של תלמיד כיתה ד', אדם. אדם מעולם לא דיבר עם מורתו והיה מוכן לדבר בלחישה בלבד עם קומץ מחבריו. כל זאת נכון לשבוע שעבר! המורה פותחת כל בוקר בהאזנה להקלטותיהם של אדם וחברו הטוב תומר ב"אלבום שמע", בו הם מפטפטים על מעלליהם במשחק המחשב "מיינדקראפט". אחרי כן אדם ותומר מקריאים לסירוגין שורות מספר הבדיחות האהוב עליהם. בכל יום מרחיבה המורה את השיח על הקלטותיהם, שואלת שאלות, מעירה הערות... אחרי שבוע אחד בלבד של לימודים הזמינה המורה חברים נוספים למפגשים הקצרים הללו, וכעת אדם מדבר בהם עם מורתו ו8 מחבריו לכיתה. בנוסף הוא נצפה כשהוא מדבר בקול רם עם חברו תומר בהפסקה.... התערבות כל כך מינימאלית- שיפור כל כך גדול! אעדכן לגבי התפתחות התהליך עם אדם☺​

...
...

בלוג מאמרים

058-599-3800